למה מתחתנים? לצאת מהמסלול ולבחור באמת – שיחה עם ערן שטרן

בפרק הזה של הפודקאסט “בלי חופה וקידושין”, נמרוד בז’רנו מארח את ערן שטרן – מלווה אנשים ויזמים בתהליכי שינוי כבר קרוב ל-20 שנה, מחבר רבי המכר “להגשים” ו”להתעורר”. יחד הם שואלים את השאלה הגדולה: למה מתחתנים? ולמה רובנו הולכים ב”מסלול” שהוצב לנו – לימודים, צבא, עבודה, חתונה, ילדים, משכנתא – בלי לעצור ולשאול אם זה באמת מה שאנחנו רוצים. שיחה על אותנטיות, על הפחד לצאת מהמסלול, ועל איך זה מתחבר לטקס חופה שבאמת שלכם.

למה מתחתנים – ולמה רובנו לא עוצרים לשאול?

לפי ערן שטרן, כולנו “מוסללים” מרגע הלידה: החברה מציבה לנו מסלול, ומי שסוטה ממנו נתפס כ”מוזר” ומשלם במחיר החברתי והאישי הכבד מכל – להרגיש לא אהוב ולא שייך. לכן רוב הזוגות מקבלים את ההחלטות הכי גדולות בחיים (עם מי, מתי, איך) בשנות ה-20, בלי מיומנות ובלי לעצור לשאול “מה אני רוצה”. הבחירה בטקס חופה מחוץ לרבנות היא הזדמנות לעצור ולבחור במודע – בדיוק כמו הבחירה במשמעות המנהגים בטקס.

למה השאלה “למה מתחתנים” כל כך חשובה

רובנו לא עוצרים לבחון את ברירות המחדל שלנו – לא כי לא אכפת לנו, אלא כי לצאת מהמסלול מרגיש מסוכן. אבל דווקא זוג שעוצר לשאול “למה אנחנו עושים את זה?” מגלה מה באמת מתאים לו, והטקס שלו הופך לאותנטי ומדויק הרבה יותר.

תמלול הפרק

אורח מיוחד: ערן שטרן

האורח שלי היום הוא ערן שטרן, שמלווה אנשים, יזמים ובכירים בתהליכי שינוי וטרנספורמציה כבר קרוב ל-20 שנה, מחבר שני רבי מכר – “להגשים” ו”להתעורר” – ומנחה שלושה פודקאסטים. בעברו היה מנהל באינטל עם קריירה מצליחה, ובשיא ההצלחה הרגיש שמשהו לא מתחבר ועזב. מעבר לספרים ולעשייה, הוא עצמו עובר בשנים האחרונות מהלכי טרנספורמציה אישיים.

שני הקטעים: “כי ככה צריך” ו”עכשיו זה הזמן שלי”

לערן יש שני טקסטים שנכתבו ב”פרץ השראה” תוך כמה דקות: “כי ככה צריך” (אל תצעק, אל תבכה, אל תלכלך, אל תצא מהקווים) ו”עכשיו זה הזמן שלי” (על המסלול: לימודים, תיכון, צבא, אוניברסיטה, עבודה, חתונה, ילדים, בית, משכנתא). שניהם מסמנים תקופה שבה הוא “סיים” משהו והעז לשאול שאלות.

כולנו מוסללים

“כולנו מוסללים – מלשון מסלול”, אומר ערן. “החברה, התרבות והסביבה מציבות לנו מסלול ומקבעות אותנו אליו. מעטים מעזים לסטות ממנו ימינה ושמאלה.” ומה אומרים על מי שסוטה? “מוזר, לא נורמלי, בלגניסט, בעייתי.” הוא נותן דוגמה חברתית חזקה: מי שלא הלך עם הנרטיב השולט בתקופת הקורונה הוקע מיד – כך חזק כוח ההסללה.

התינוק שיוצא מהחניון

“תחשוב עד כמה זה חזק”, אומר ערן. “נולד תינוק, ועוד שלושה ימים ההורים יוצאים איתו מחניון בית החולים. ברגע שהם פונים ימינה או שמאלה – נגזר גורלו: לאיזו שכונה, לאיזה בית ספר, לאילו חברים. התינוק הוא דף חלק, אין לו תודעה, וכל מה שהוא יספוג נקבע באותה שנייה של ההחלטה של ההורים.” לאורך החיים נעבור עוד ועוד “תחנות חניון” שמסלילות אותנו.

הפחד לצאת מהמסלול

למה רובנו מפחדים לצאת מהמסלול? “כי יש בזה סכנה”, אומר ערן. “כילדים וכמבוגרים אנחנו רוצים להיות אהובים, להרגיש שייכים, להיות חלק מקהילה – ‘לא טוב היות האדם לבדו’. הבחירה ללכת בדרך שונה מהרוב היא בחירה מסוכנת, ולא הרבה מוכנים לשלם את המחיר של להיות לא אהודים או לא שייכים.”

המקום הכי אישי: הילד שבתוכנו

מעבר למחיר החברתי, יש מקום אישי עמוק: “להרגיש לא אהוב ולא שייך זה הכי אישי שיש – כמו ילד קטן. יש בכולנו ילד קטן שרוצה להיות אהוב ושייך, וזה לא משתנה.” זהו השורש הרגשי של כוח ההסללה – לא היגיון, אלא הצורך הכי בסיסי שלנו.

איך זה עובד בזוג

הצורך הזה עובד גם בתוך הזוג: לא רק רוצים להיות אהובים על ידי החברה, אלא גם על ידי בן או בת הזוג – ואז מתחיל תהליך של ריצוי, לא רק כלפי החברה אלא כלפי הפרטנר. זיהוי הדפוס הזה הוא הצעד הראשון כדי לבחור מתוך רצון ולא מתוך פחד לאבד אהבה.

החלטות הרות גורל בלי מיומנות

“בין גיל 20 ל-30 אנחנו מקבלים את ההחלטות הכי דרמטיות בחיים – עם מי להתחתן, מה ללמוד, איפה לגור, כמה ילדים, ומשכנתא שתשעבד אותנו לכל החיים – וכל זה כשאנחנו לא מיומנים מנטלית ורגשית לקבל אותן”, אומר ערן. חלק מההחלטות בלתי הפיכות. ורוב האנשים לא עוצרים לשאול “מה אני רוצה ומה מתאים לי”.

דוגמת המונוגמיה: לא בודקים אפשרויות

ערן מדגיש שהוא לא בא לומר מה נכון, אלא להמחיש שאנחנו לא בודקים אפשרויות: “רוב הזוגות יהיו מונוגמיים – כי זה מה שכולם מכירים וזה מה שראינו מסביבנו. מעט מאוד זוגות ישימו סימן שאלה על זה ויבחנו אם זה מתאים להם.” יש אנשים שמונוגמיים באופיים ויש פחות – אבל אם לא עצרנו לבחון, פשוט המשכנו במסלול.

לעצור ולשאול “מה אני רוצה”

השאלה “למה מתחתנים” היא לא קריאה לפרק את המוסד, אלא הזמנה לעצור ולבחור במודע. כשזוג שואל את עצמו למה הוא רוצה להתחתן, איך הוא רוצה שזה ייראה ומה מתאים לו באמת – הוא יוצא מההסללה האוטומטית ומתחיל לבנות חיים (וטקס) מתוך בחירה. זה בדיוק מה שהופך חתונה מחוץ לרבנות למשמעותית.

אותנטיות: להעז להיות אנחנו

הלב של השיחה הוא מה שקורה כשאנחנו מעזים להביא את מי שאנחנו אל השולחן. לצאת מהמסלול ולשאול “מה נכון לנו” דורש אומץ, כי הוא מתכתב עם הפחד הכי בסיסי – אבל הוא גם הדרך היחידה לחיים ולטקס שהם באמת שלנו, ולא העתק של מה שכולם עושים.

סיכום: המסלול מול הבחירה

אפשר להמשיך במסלול “כי ככה עושים”, ואפשר לעצור ברגע מכונן – כמו החתונה – ולשאול “כי ככה אנחנו באמת רוצים”. הבחירה בטקס חופה אישי מחוץ לרבנות היא אחת ההזדמנויות הברורות לעשות את זה: לקחת רגע שהחברה מסלילה, ולהפוך אותו לבחירה מודעת, אותנטית ושלכם. תודה לערן שטרן על שיחה מעוררת השראה.

רוצים לשמוע עוד ולתכנן את החופה שלכם?

אם אתם רוצים להבטיח שהחופה שלכם תהיה מדויקת, מרגשת ובלתי נשכחת, עקבו אחרינו בערוצי הדיגיטל, האזינו לפרקים המלאים ביוטיוב ובספוטיפיי, ובקרו באתר CEREMONYOU.CO.IL כדי להוריד את המדריך החינמי לצעד הראשון בבניית הטקס. שולח לכם חיבוק וירטואלי חם והמון בהצלחה בתהליך!

כלי בינה מלאכותית תמללו את הפרק. ייתכנו טעויות

להמשיך להעמיק

• מדריך העומק: המדריך לחתונה מחוץ לרבנות
• האזינו גם לפרק: כי ככה עושים: משמעות המנהגים בטקס חופה מחוץ לרבנות
• האזינו גם לפרק: שלושת הפחדים לפני חתונה מחוץ לרבנות ואיך מחזיקים אותם