אני נמרוד בז׳רנו,
עורך ומנחה טקסי חופה ייחודים מחוץ לרבנות.
זו השליחות שלי.
אני מגיע מעולמות של חינוך. לימדתי אנגלית,
הייתי שליח של הסוכנות היהודית.
תכ׳לס תמיד עבדתי עם אנשים, עם ערכים.
ואז, כמו שקורה להרבה מאיתנו, עשיתי שינוי ועברתי להייטק. נהניתי. זה היה מאתגר, למדתי המון.
אבל משהו בי הלך לאיבוד.
לא ידעתי לקרוא לו אז בשם, אבל כשישבתי שם מול המודעה הזאת זה כאילו הדליק בי משהו שאפילו לא שמתי לב שכבה.
אני זוכר את זה מעולה.
ישבתי במשרד בהייטק, כבר היה ערב, ופתאום קפצה לי מודעה על קורס הכשרת עורכי טקסי חופה.
בלי יותר מדי להבין למה, פשוט משהו שם תפס אותי. משהו שלא הרגשתי הרבה זמן. וזה הוביל אותי למסע שלא תכננתי בכלל.
אחרי שנרשמתי להכשרה, נכנסתי לעולם הזה של חופות מחוץ לרבנות . וככל שערכתי יותר ויותר טקסים וזוגות שחיתנתי סיפרו לי על חווית התהליך איתי התחלתי לשאול איך אפשר להפוך את הטקס לרגע בלתי נשכח. שמחבר את המסורת והחיים המודרניים ונותן ביטוי מלא לסיפור של הזוג. לא טקס גנרי כזה שייחודי ובלתי ניתן להעתקה.
כשהגיע הזמן שלי, שלנו, של רותם (בת הזוג שלי) ושלי, להתחתן פתאום הבנתי כמה מעט באמת אני יודע.
לא הבנתי מה מותר, מה אפשר, כמה אפשר לשלב מהמסורת וכמה לא. איך זה אמור להיראות. והאמת? גם קצת נבהלתי. ידעתי רק דבר אחד: אני לא רוצה טקס גנרי. אני רוצה טקס שמדבר את הסיפור שלנו. יותר נכון אנחנו ידענו את זה.
היה לנו רצון מאוד חזק לעשות את זה בדרך שלנו. בדרך שמדברת את מי שאנחנו. ופתאום ראינו את כל הקונפליקט הזה שחתונות אלטרנטיביות מביאות: בין דורות, בין תפיסות עולם, בין מסורת לחדשנות, בין רצון לכבד לשמירה על הביטוי שלנו.
פתאום הכול התחבר.
הדברים שזוגות סיפרו לי, מה שאני חוויתי בחתונה שלי,
וההסתכלות השונה שלי על טקס חופה.
הבנתי שזה לא ‘רק’ טקס.
זה רגע שבו זוגות עוצרים ובוחרים. במה חשוב להם, מה הם מביאים איתם קדימה. וככה פיתחתי את השיטה שלי שליוותה כ-100 זוגות: חילוניים, מסורתיים, כאלה שבאו מבתים דתיים וגם כאלה שבחרו בטקס הכי חופשי שיש.
כולם התחילו עם אותן שאלות והתלבטויות,
וכולם סיימו עם חופה שלא מועתקת מאף אחד, אלא מספרת את הסיפור שלהם. וטקס אישי, ברור ומרגש, שהמשפחה והחברים יוצאים ממנו ואומרים: “הראיתם לנו איך צריך להתחתן.”
היום אני יודע – טקס חופה הוא לא עניין טכני.
הוא הלב של החתונה.
והשליחות שלי היא לקחת אתכם מהבלבול הזה – אל רגע מתחת לחופה
שבו אתם יכולים לומר בלב שלם:
“זה בדיוק אנחנו.”
מחכה להכיר אתכם,
נמרוד.
מה יותר מעניין אתכם?