הסכם חיים משותפים ופרידה בכבוד: עו”ד סמדר דקל נעים על חתונה חילונית וטקס חתונה אזרחי

כשבני זוג בוחרים לקיים חתונה אלטרנטיבית טקס או טקס חתונה יהודי, הם בוחרים בדרך המבטאת את ערכיהם האישיים, אך בחירה זו מחייבת גם הבנה משפטית עמוקה. בפרק השלישי בסדרה, נמרוד מארח את עו”ד סמדר דקל נעים לשיחה כנה על “היום שאחרי”: איך הסכם נכון שומר על הקשר, מהו “מרוץ הסמכויות” המפורסם, ואיך ניתן לסיים זוגיות בדרכי שלום ובכבוד הדדי גם כשבוחרים חתונה לא ברבנות.

על מה מדברים בפרק הזה?

בפרק זה אנו צוללים אל המשמעות המשפטית והרגשית של פרידה עבור זוגות שבחרו בחיים משותפים מחוץ לממסד הרבני. אנו בוחנים את תוקפו של הסכם חיים משותפים כחוזה לעומת פסק דין, את ההבדלים הקריטיים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ואת החשיבות של הליך הגישור (מהו”ת) כדרך ליישוב סכסוכים בדרכי נעם.

מהסכם ממון ועד מרוץ סמכויות בגירושין

עבור זוגות המתכננים טקס חתונה יהודי, המחשבה על פרידה עשויה להיראות רחוקה, אך עו”ד סמדר דקל נעים, מגשרת מנוסה מאז שנת 2002, מסבירה כי הסכם טוב הוא למעשה “תוכנית מגירה” שנועדה לשמור על הקשר ועל הכללים הכלכליים במהלך החיים המשותפים.

אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא “מרוץ הסמכויות” – מצב ייחודי לישראל שבו הערכאה אליה פונים ראשון (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) קובעת את הדין שיחול על הרכוש והילדים. בעוד שבית הדין הרבני פועל לפי דין תורה ועוסק בשאלות של “אשמה”, בית המשפט האזרחי מתמקד בשוויון ובזכויות.

נמרוד משתף מניסיונו האישי על החתימה על הסכם אצל נוטריון והחשיבות של אישורו בבית המשפט כדי להפכו לפסק דין מחייב. אנו דנים בשאלה “האם חייבים רב בחתונה?” ומבינים כי הבחירה בחתונה לא ברבנות דורשת אחריות אישית גבוהה יותר בהסדרת הנושאים הכלכליים וטובת הילד. הפרק מסתיים במסר אופטימי על כוחו של הגישור: “הסכם גרוע עדיף על פסיקה טובה”, כי הוא מאפשר לשני הצדדים להמשיך בהורות משותפת ומכבדת.

תמלול הפרק

חשיבות ההסכמים במרוץ סמכויות בגירושין

שלום לעורכת הדין סמדר דקל נעים אנחנו בפרק השלישי כאן. מי שלא הקשיב לארבעת הפרקים בסדרה מפספס תוכן מקיף מאוד. אני ממליץ בחום רב לחזור לשני הפרקים הקודמים בסדרה שלנו. בפרק הראשון הצגנו מבוא לעולם החתונות בישראל וגם לידועים בציבור. בפרק הקודם דיברנו על הסכם החיים המשותפים והשלכותיו על הזוג. נגענו בסיבות למה לעשות הסכם ואיך הוא משפיע על הכל. אלו הם פרקי חובה לפני שמגיעים לפרק העוסק בנושא הפרידה. רצוי לעבור עליהם לפני שנגיע לפרק העצוב של פרידה היום. כל ההסכם הכין אותנו ליום שבו אולי נצטרך להיפרד בכבוד. המטרה של ההסכם לפי מה שאת אומרת היא לשמור קשר.

מטרת ההסכם וניהול הרכוש המשותף

המטרה של ההסכם היא קודם כל להכין אותנו למקרה כזה. בהסכם יש כללים המייצרים את חוקי ההתנהלות הכלכלית בין הזוג. אנחנו לא ניגשים להסכם רק במצב שבו חס וחלילה נפרדנו. ההסכם מתווה את הדרך ואת שיטת העבודה המשותפת במהלך החיים. הוא נותן תשובות איך להתנהל עם הרכוש שרצינו לשמור עליו. הגדרנו את הדברים האלו בתוך ההגדרות המסוימות של הסכם הממון. הגדרה של רכוש הפכה למורכבת כי זה לא רק רכוש פיזי. דיברנו על קניין רוחני וגם על מוניטין שהופך עניינים למורכבים. ממון יכול להיות פיזי וגם זכויות וגם דברים שהם רעיוניים. חשוב להבין שהסכם הוא לא תעודת ביטוח ליום של פרידה.

קונפליקטים ותוקפו המשפטי של החוזה במרוץ סמכויות בגירושין

יש מקרים של זוגות עם הסכם שנפרדים בצורה לא יפה. הם לא מצליחים לנהל הליך גישור תקין ורבים עם עורכי דין. העובדה שהתחתנו מחוץ לרבנות לא מבטיחה שנעשה את זה יפה. אנשים הם בני אדם ולפעמים הם פשוט מתנהגים לא יפה. יש בהסכם פרק שמדבר על הורות עתידית או על הורות קיימת. מסכמים שם ענייני הסדרי ראייה ומקום מגורים וגם מזונות הילדים. אם לא אישרנו את ההסכם בבית המשפט הוא לא תקף. הוא תקף כחוזה ומהווה ראיה חשובה על מה שהסכמנו בינינו. בית המשפט לא מחויב לדברים שכתבתם בהסכם ללא אישור רשמי. יש כללים הקשורים לטובת הילד ולנסיבות ספציפיות של כל משפחה.

אישור ההסכם והפיכתו לפסק דין

אנו מנהלים הליך משפטי והשופט יפסוק כפי שהוא מוצא לנכון. אתמול הלכנו וחתמנו אצל נוטריונית אבל לא אישרנו בבית משפט. זה לא פסק דין ולכן הוא עוד לא תקף משפטית. זה לא נכון שהוא לא תקף כי הוא תקף כחוזה. כאשר מאשרים הסכם בבית המשפט הוא הופך להיות פסק דין. בית המשפט כבר עבר על זה ואישר את הדברים הללו. אם הזוג יגיע לסכסוך משפטי יש כבר פסיקה בדברים מסוימים. בענייני רכוש וממון זה מאוד ברור ופשוט עבור בית המשפט. קבענו מהו רכוש נפרד ומהו רכוש משותף ואיך מחלקים הכל. השופט יפעל לפי מה שכתוב בהסכם שקיבל תוקף של פסיקה.

מנגנונים ליישוב סכסוכים ותוכניות מגירה

בענייני ילדים שלא באו לעולם בית המשפט אינו מחויב להסכם. יש נושאים של מנגנונים ליישוב סכסוכים שהם פרק חשוב מאוד. זאת בעצם תוכנית מגירה שאומרת איך נפעל במקרה של פרידה. נפנה לגישור בתוך זמן מסוים ונגיע להסכמה על זהות המגשר. הצד השלישי יכול להיות מגשר או פסיכולוג או רואה חשבון. כל מיני מנגנונים כאלו הם יפים וראויים להיות בתוך ההסכם. בתי המשפט אומרים שסעיפים אלו לפעמים לא ניתנים לאכיפה בפועל. אם אני לא מוכנה לשבת באותו חדר הגישור לא יעבוד. בית המשפט לא יכריח אדם לעשות הליך רצוני כנגד רצונו. הדבר הזה אינו בחלל ריק בגלל המצב המשפטי הקיים היום.

הליך המהו”ת והכניסה למערכת המשפט

דלת הכניסה לבית המשפט היא דרך הליך של יישוב סכסוך. הליך זה מוביל את בני הזוג לפגישת מהו”ת עם עובדת. בשפה הרגילה קוראים לזה גישור חובה אבל זה לא באמת. מהו”ת זה ראשי תיבות של מידע והכוונה וגם תיאום עבורם. המטרה היא להביא את הצדדים להבנות לגבי אופן ניהול הפרידה. ביחידות הסיוע יכולים לכוון אותם לגישור או לטיפול או לייעוץ. המערכת המשפטית רוצה למנוע את המשך המאבק ולפתוח דלת לשיח. זו גישה שמתפתחת כבר שנים רבות מאז המאה הקודמת ממש. ההליך המשפטי הסטנדרטי לא תמיד מתאים לכל סוגי הקונפליקטים המשפחתיים. אנו רוצים שבית המשפט יספק דרכים רבות לניהול סכסוכים מגוונים.

הגישור כדרך שלום בתוך המשפחה במרוץ סמכויות בגירושין

יש משפט שאומר שצריך להתאים את הפורום לסוג הסכסוך הקיים. האופן האידיאלי ליישוב סכסוך בענייני משפחה הוא בדרך של גישור. גישור מייצר משא ומתן בדרכי שלום ששם יחסים במקום העיקרי. כשיש ילדים קטנים לזוג יש עוד דרך ארוכה לעבור יחד. נעדיף שהם יפתרו את הסכסוך ביניהם כמה שיותר בהסכמה מלאה. הצרכים הספציפיים של המשפחה והילדים הם הדבר החשוב באמת שם. אנחנו רוצים לקדם גישור כי גישור זה עולם ומלואו עבורנו. השופט אהרון ברק בא לקדם את הגישור לפני שנת אלפיים. במשרד המשפטים הייתה יחידה שעסקה בגישור כדי לקדם את הפרקטיקה. גישור מבטא את הרעיון של אדם לאדם הוא פשוט אדם.

מרוץ הסמכויות בין הערכאות השונות

גישור מייצר לנו דרך חיובית ליישוב סכסוכים בקהילה ובתוך המשפחה. הבעיה היא שיש בישראל שתי מערכות משפט שמתחרות על התיקים. קיים סיפור של מרוץ הסמכויות לגבי מי מגיע ופותח ראשון. האם פתחתי את התיק בבית המשפט או בבית הדין הרבני. מרוץ הסמכויות הוא סיטואציה שבה יש שתי מערכות משפט מקבילות. זה קצת כמו המרוץ למיליון לגבי מי מגיע ראשון לסיום. בענייני עבודה ותעבורה זה מאוד ברור לאן אנחנו צריכים לפנות. בענייני משפחה יש שתי ערכאות שמטפלות באותו עניין בדיוק היום. רק לבית הדין הרבני יש מדפסת להדפסת תעודות נישואין בישראל. יש לה גם את המדפסת שמדפיסה תעודות גירושין עבור זוגות יהודים.

ענייני הגירושין והסמכות המקבילה בישראל

המקום היחיד לקבל תעודת גירושין הוא רק בבית הדין הרבני. אם אנחנו לא יהודים ההליך מתבצע בבית המשפט האזרחי למשפחה. גם זוגות להט”ב יעשו זאת בבית המשפט לענייני משפחה כיום. גירושין זה לא רק תעודה אלא גם ענייני רכוש וממון. יש ענייני ילדים הכוללים אחריות הורית והחזקה וגם סדרי ראייה. גידול הילדים ומזונות הילדים הם נושאים כלכליים חשובים בין הזוג. אם לא הגענו להסכמות יש סמכות מקבילה לשתי הערכאות השונות. מי שמגיע ראשון הוא בעצם זה שקובע איפה יתנהל התיק. יש משמעות לשאלה אם התיק מתנהל בבית משפט או רבני. הדין הולך אחרי הדיין בגלל תפיסות עולם שונות של המערכות.

הבדלי גישות בין דיינים לשופטים במרוץ סמכויות בגירושין

בית הדין הרבני מתנהל על פי דין תורה והלכה דתית. הדיון מתנהל שם בפני הרכב של שלושה דיינים שהם גברים. בית המשפט למשפחה מבוסס על משפט אזרחי של שוויון וזכויות. יש יתרונות וחסרונות בהתאם לנסיבות לגבי המקום הנכון לנהל תיק. זה עניין מאוד אישי ומאוד נסיבתי עבור כל זוג וזוג. יש את השאלה האם נישאנו באופן הלכתי או לא באמת. אם נישאתי באופן הלכתי יש לכתובה שלי משמעות בבית הדין. אם אני אישה לא עובדת אז לכתובה יש משמעות רבה. בית הדין הרבני שואל שאלות של אשמה בפירוק הזוגיות ביניכם. בית המשפט לענייני משפחה בגדול לא עוסק בשאלות של אשמה.

שאלת האשמה ושינויים במזונות ילדים

אנשים נפרדים וצריך פשוט לפסוק ביניהם לפי חוק יחסי ממון. ברבנות המטרה היא למצוא מי אשם בפירוק הזוגיות הזו כעת. ההלכה מתעניינת בזה כי יש לזה משמעות במקומות אחרים לגמרי. תפיסת העולם שם היא לא שוויונית לגבי גברים וגם נשים. בנושא מזונות ילדים יש שינוי בעקבות פסיקה של בית המשפט. מנסים לייצר שוויון בין אמא ואבא במצב של פרידה היום. ההלכה קובעת שעד גיל שש החובה היא אבסולוטית על האבא. המשפט הישראלי מנסה לעשות תיקון לדברים שהם לא הוגנים. גברים מצאו עצמם במצבים שבהם הם צריכים להחזיק שני בתים. האב מחויב במזונות ילדיו גם כשהאמא מתפרנסת אולי אפילו יותר.

דינמיות המשפט וההשפעה על היחסים

דיני המשפחה הם מאוד דינמיים וכל הזמן יש פסיקות חדשות. בתי המשפט מתאימים את התקדימים למקרה הספציפי שעומד בפניהם כעת. יש משמעות לשאלה מי השופט שיושב בפניו בבית המשפט האזרחי. בית המשפט למשפחה קם כדי להיות מקום הוליסטי יותר לכולם. אתה יכול לקבל תוצאה שונה לגמרי לפי הסגנון של השופט. זה הליך משפטי מאוד אמוציונלי שעולה הרבה מאוד כסף לזוג. עדיף לסיים את זה בהסכם ובגישור ובהבנה הדדית בין הצדדים. ההסכם הכי גרוע יותר טוב מהפסיקה הכי טובה בבית משפט. כשיש צד שמנצח בבית משפט הצד השני בהכרח מרגיש נדפק. זה משפיע לרעה על היחסים ועל ההורות המשותפת לאורך זמן.

יישום ההסכם לאחר עשור של חיים במרוץ סמכויות בגירושין

אנשים נוטים לקיים הסכמים יותר מאשר פסיקות בגלל הבעלות עליהם. אלו הדברים שאני החלטתי ואלו ההבנות שלנו בסופו של דבר. מאוד תלוי בבני הזוג אם הם פונים לאותו עורך דין. אני יכולה לספר על זוג שעשיתי להם הסכם לפני עשור. הם פנו אליי לפני כמה חודשים והודיעו לי שהם נפרדים. יש להם שתי בנות ועשור זה המון זמן ותקופת חיים. בהסכם היה סעיף שאמר שאם הם נפרדים יפעלו בדרך גישור. אם לא יגיעו להסכמה לגבי זהות המגשר הם יפנו אליי. הם פנו אליי כי הם ראו שזה מה שצריך לעשות. זו גישה טובה וברוח טובה יחסית עבור זוג שבא להיפרד.

לסיכום מרוץ סמכויות בגירושין

רוצים לדעת עוד על יצירת טקס אישי ומשמעותי שמתאים בדיוק לכם? אני מזמין אתכם לעקוב אחרינו באינסטגרם, לצפות בתכנים ביוטיוב ולבקר באתר CEREMONYOU.CO.IL לקבלת השראה וכלים נוספים.

נכתב ופורסם ע״י נמרוד בז׳רנו
תומלל בידי כלי בינה מלאכותית. ייתכנו טעויות