חופה חילונית אישית, בחירה אמיצה בחיים ובזוגיות מודעת

בפרק הזה של “בלי חופה וקידושין” אני יושב לשיחה כנה וחשופה על בחירה – בחירה בחופה חילונית אישית, בחירה בזוגיות מודעת, ובחירה בחיים שמרגישים נאמנים לנו. דרך סיפורי חיים, מילואים, משברים, שינוי קריירה והורות, אנחנו מדברים על איך טקס חופה אישי ונדרים לחתונה יכולים להיות חלק ממסע עמוק יותר של משמעות, חופש פנימי וקשר זוגי חזק.

על מה אנחנו באמת מדברים בפרק הזה?

בפרק הזה אנחנו מחברים בין חופה חילונית אישית לבין החיים עצמם:
בחירה לא להתחתן ברבנות, טקס שבו חברים טובים מחתנים אותך, ומשם מסע שמוביל לגילוי ייעוד, הנחיית טקס חופה וליווי זוגות ברגעים הכי רגישים שלהם.
נדבר על פחד משינוי, על משבר שמתחיל במלחמה וממשיך בבית, על איך בונים שגרת בוקר, קהילה תומכת והורות מודעת – ועל איך כל זה חוזר לשאלה:
איזה חופה חילונית אישית ואיזה חיים אני רוצה לבחור לעצמי ולזוגיות שלי?

תקציר מורחב – טקס נישואין אלטרנטיבי

הפרק נפתח בסיפור אישי על חתונה מחוץ לרבנות. טקס שבו שני חברים טובים חיתנו מתוך תחושת חופש, חיבור לערכים והרצון שהטקס ירגיש באמת שלנו. משם השיחה מתרחבת למסע שלם: מהייטק לשינוי קריירה, ממילואים בקו שני ומפגש יומיומי עם המוות, ועד הבנה עמוקה של מה חשוב בחיים, בזוגיות ובמשפחה.

אנחנו מדברים על זוגות שמגיעים לטקס חופה חילונית אישית עם משפט אחד ברור:
“לא רוצים רבנות – אבל לא באמת יודעים איך נראה טקס אחר.”

מתוך זה צומח תהליך שלם: שיחה כנה, זיהוי ערכים, כתיבת טקסט מנחה חופה שמספר את הסיפור, ונדרים לחתונה שלא נשמעים גנריים אלא יוצאים מהלב ומהחיים עצמם.

במהלך הפרק עולות שאלות שכל זוג כמעט שואל:

• האם חייבים רב כדי להתחתן בישראל בטקס נישואין אלטרנטיבי?

• איך טקס חופה אישי יכול להשפיע על הזוגיות הרבה אחרי האירוע עצמו?

• איך כותבים נדרים שמחזיקים אותנו גם ברגעים קשים?

• איך בונים חיים של בחירה – ולא של הישרדות – בתוך זוגיות, הורות וקריירה?

אנחנו מדברים גם על שגרת בוקר, קהילה, מעגלי גברים, אחריות אישית ועל המקום שבו טקס חופה חילונית אישית הופך להיות עוד לבנה בבניית החיים המשותפים, ולא רק “אייטם” בערב אחד מרגש.

תמלול

ממעבר הייטק לעצמאות ולימוד

שנתיים הייתי מהנדס אפליקציה ושנתיים ב-QA. עברתי כי אבא שלי הפך להיות סיעודי. רציתי להיות יותר קרוב אליו ולאשתי. חשבתי שעולם התוכנה יעניין אותי יותר. התברר שלא, וסיימתי לעבוד לפני חודשיים. עכשיו אני בדרך עצמאית, הכרתי את עולם ההייטק. עשיתי קורס 100 ימים של נדל”ן עם יובל שונטמן. עשיתי גם קורס “רוב מפתחות” עם עופר לוי. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם זו שגרת הבוקר. אני עושה 20 דקות פעילות גופנית שאני מזיע. אני רץ או רוכב על אופניים או משהו דומה. יש לי 10 דקות מדיטציה ו-10 דקות כתיבה. בנוסף, יש לי 20 דקות של קריאה בכל יום. אני עושה את זה לפחות חמש פעמים בשבוע.

שגרת הבוקר והמשמעות במילואים

חריג היה הקעקוע של “דין דיסקוציה יסלומינה”. באותו שבוע עשיתי זאת ארבע פעמים במקום חמש. זה המשפט של הפודקאסט שלי, למי שמקשיב. אבא שלי נפטר ביולי 2024, מה שהוביל לאוקטובר. עשיתי אז מילואים בפלוגת רפואה. שם קודמתי להיות אחראי על הצוות הרפואי. במלחמה קודמתי להיות מפקד לבינה. קיבלתי גם ציון לשבח על שירות המילואים. מצאתי שם משהו עם משמעות שהניע אותי מאוד. זה גרם לי לשאול שאלות על החיים שלי. המוות היה נוכח, גם של אבא וגם במילואים. ההרוגים עברו דרכנו כי היינו בקו שני. פינינו אותם במסוקים לבית החולים. המוות סביבי גרם לי לשאול מה חשוב לי.

השפעת המוות והקמת הזוגיות

שאלתי את עצמי מה אני באמת רוצה לעשות. זה קרה גם לפני כן, במערכת יחסים לא טובה. היו שם הרבה אמוציות, מתחים וחוסר בשלות. הייתי בטיפול פסיכולוגי שלוש וחצי שנים. אז הגיעה דני, אשתי, השמש שלי. אני צוחק שהיא למדה חיוך מיוחד בשביל להכיל אותי. כיף לבנות את זה ביחד איתה. שאלנו את עצמנו מה חשוב לנו ומה הערכים. דיברנו על תקשורת ושיחה פתוחה כזאת. אנחנו רוצים להתרחב ולהביא ילדים, “שם לומב בונו”. אבל אנחנו רוצים גם מעבר לכך בזוגיות שלנו. זה סיכום קצר של 12 השנים האחרונות. קשה לסכם 12 שנה בשלוש עד חמש דקות. אני חושב שיש לנו הרבה נקודות שהצטלבו לאורך השנים.

מסע ההגשמה: צופים, שליחות וחיפוש עבודה

זה קרה במקרה או אולי לא במקרה. גם אני סיימתי את טרק ה”וואו” היפה. חזרתי מדרום אמריקה ורציתי משמעות. נכנסתי לשבט הצופים למשך שנתיים. אני אומר שהכול קורה לי מלמעלה בחיים. הכול מגיע לי לפתחים, באיזושהי צורה. קיבלתי הזדמנות לטוס לחו”ל להיות שליח. הייתי שליח של הסוכנות היהודית שנתיים. גם אשתי עשתה את זה, שליחות ארוכה. היא חזרה אחרי שנתיים או שלוש בקורונה. אני הקדמתי אותה סטטיסטית בשליחות. הציעו לי להישאר שנה שלישית, אך רציתי הביתה. נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית. חשבתי שאני רוצה להיות איש חינוך. במהלך התואר הציעו לי לעשות דוקטורט בפרס. דחיתי את ההצעה הזו בנימוס ובהערכה. הכרתי את אשתי לעתיד בזמן הזה. גרנו יחד בתל אביב ואז נכנסנו לקורונה.

כניסה להייטק ועולם הנדל”ן

בתקופה הזו חיפשתי כל מיני עבודות. עשיתי ניהול קהילה באיזו עמותה בתל אביב. עבדתי גם כמדריך חרדים באלי (יש”ע). אחת העבודות שמאוד אהבתי הייתה החוק. הגעתי לעבוד בתחום ניהול קהילה. זה היה קשור להתחדשות עירונית בתל אביב. שם הכרתי את רותם, אשתי לעתיד. היא לקחה מניה עולה, סטודנט מפוטר. רציתי להיכנס להייטק ואמרתי יאללה, בוא ננסה. הגשתי 249 קורות חיים שספרתי באקסל. הכול מתועד: שעה, תאריך, למי שלחתי. קיבלתי שיחה מחברת דאטה-סיינס, “בוא נדבר”. הוציאו לי הצעת עבודה, תחרתי לאחד. היה לי אמריקאי מולטי-טאלנט בגוגל. קיבלתי את התפקיד, וזה היה משמח. התחלתי לעבוד באוקטובר 2021. החיים שלי קיבלו תפנית חדה מאוד. עברתי מעמותות וחינוך לליגה של כסף. אנשים דיברו על נדל”ן ושפה שלא הבנתי.

הצומת במונית וגילוי ייעוד חדש – עורך טקס חופה חילונית אישית

שם בנסיעת מונית לירושלים החלה הצומת הבא. פגשתי בחור מקסים בשם צור, הורס את הבריאות. הוא אמר לי שאין סיכוי שאין לי את הידע. הוא המליץ לי על קורס השקעות לטווח ארוך. עשיתי אותו, ומשהו השתחרר בתחום הכסף. זה השפיע גם על ההתפתחות האישית שלי. היינו זוג ונהנינו מתל אביב ומחיינו. התחלתי לשאול את עצמי שאלות תוך כדי עבודה. עבדתי כהייטקיסט עד שמונה-תשע בערב. גללתי בפייסבוק במקום לעבוד, כולם עושים. ראיתי עמיתה שמחפשת להכשיר רואי חופות. חיפשתי משהו שישלים לי את המשמעות. הפעלתי כוח כדי שמשהו ייקח אותי לשם. נרשמתי ברגע האחרון להכשרה הזאת. עשינו את זה כמה חודשים, הגענו בשישי.

מרואה חופות לנקודת מפנה בטקס חופה חילונית אישית

לימים, הם הפכו להיות זוגות שאני מחתן. לקחתי איתי מיקרופון כדי להכיר את הביזנס. מצאתי משהו שהתרגשתי ממנו מאוד. זוגות מגיעים ומחפשים ביטחון באדם זר. מישהו שיבין אותם ויכיר את סיפורם במהירות. מישהו שיעמוד איתם ברגע החשוב הזה. אני לא אשכח את החופה הראשונה שעשיתי. עמדתי שם בדולינה ולעננה בערב. הצלם עמד לידי ותוך כדי שדיברתי. אמרתי לעצמי: אני מצולם לכל החיים. הם יגידו לילדים שהאדם הזה עמד איתם. זו הייתה הצומת השנייה בחיי. התחלתי להתגלגל משם, עברתי חברות שונות. לפני כשנה, בספטמבר-אוקטובר, אמא שלי חיפשה אותי. היא התקשרה בצהריים, וביקשה שאגיע לדירה.

טלטלות אישיות וצומת דרכים

היא אמרה שהיא נמצאת במשטרה, שאלתי מה קרה. הגעתי וראיתי את הדירה, והרחתי את הנר. סיפרו לי שהיא חטפה שבץ קשה לפני 36 שעות. מצאו אותה רק היום, אחרי שבץ על שבץ. באותו זמן התחתנו, ויונתן, בננו, נולד. הוא היה אז בן שנה, והכול קרה מהר. כשהגעתי לבית החולים הרמתי שלושה טלפונים. טלפון לרוטם, וטלפון לפסיכולוגית של עשר שנים. הרמתי טלפון לזוג שהייתי אמור לחתן. התנצלתי בפניהם והשתמשתי בשדכן. עברו חמישה שבועות של ביקורים וגילויים. היא נפטרה, וזה היה אירוע מכונן בחיי. זו הייתה הנקודה הבאה ששינתה אותי. אני מעריך מאוד את החבל, ורואה הצגה. אני ממליץ לכולם לראות אותה בצביטה.

חיפוש משמעות ועזרה בטקס נישואין אלטרנטיבי

הכול נראה אחלה, אישה, משפחה, חברים. אבל לא נהניתי מהעבודה בגלל הפרנסה. הייתי במיינדסט של הישרדות, לא נהניתי. המילואים נתנו לי משמעות פתאומית. לחזור למשרד לעבודת QA פשוט לא התאים לי. 

בחירה 

אתה לא חייב להיות מיליונר או עם הרבה נדל”ן. אתה צריך לדאוג לעצמך ולהיות שמח. בנסיעת מונית לירושלים החלה הבחירה. המונית הייתה עמוסה בציוד לאירוע. הייתה לנו שעה וחצי נסיעה, חמש בערב. דיברנו על קריפטו, וזה נראה לי גדול עליי. יש לי פנסיה, וזה הספיק לי. הוא הסביר לי על תיק השקעות וחיסכון. “העבודה לא תציל אותך, תדאג לעצמך”. הוא אמר לי להתחיל לקרוא ולשאול שאלות. הוא שלח לי לינק להירשם לקורס. עברו שלושה חודשים עד שנרשמתי. באותו זמן הלכתי לראות נטפליקס. כבר לא רואה טלוויזיה, למדתי מיובל לקרוא.

קריאה, השקעות ולקיחת אחריות

אני רושם לי כמה ספרים אני קורא כל שנה. עברתי מ-23 ספרים ל-50 ספרים. אני קורא גם גאוגרפיה ופוליטיקה. נרשמתי לקורס וגיליתי עולם חדש. אף אחד לא סיפר לי על לקיחת אחריות כזו. אמרו לי שיש לי פנסיה, מה הסיפור. הנדל”ן נשמע לי מילה מפחידה. אני ממליץ על “ארבע ההסכמות” ו”סטארט עם למה”. סימון סינק מכסה המון נקודות חשובות. “ארבע ההסכמות” הוא דבר שמהדהד לי ביום. קראתי גם ספר על AI של גוגל. הספר נותן תזכורת על מה שקורה.

המלצות ספרים ואחריות אישית

הם לא יודעים לצפות את העתיד, אבל עוזרים. כשקוראים הרבה, גם התפתחות אישית מתקדמת. ג’ים רון אומר: “אל תקרא רק ממתקים”. קריאה באנגלית על AI היא קשה. אבל היא נותנת לך פרספקטיבה נוספת. אתה יכול לדבר עליה אחר כך עם אנשים. צריך לקרוא גם את הדברים הקשים קצת. הבנתי שאני חייב לקחת אחריות על חיי. נדל”ן נשמע כמו לקחת הלוואה למשכנתא, אמא’לה. אני לא אספר כמה אנחנו ממונפים היום. זה באחריות, עם אנשי מקצוע מדהימים. זה מדהים איפה היינו ב-2021 והיום. רציתי שתהיה פה שיחה כנה ואמיתית. אנחנו לא מנטורים שכולם מאזינים להם. אנחנו מספרים את העדנות מהחיים יום-יום. משתפים בפחד, גם אם הדברים קורים במקרה. אני לא יכול לצפות את העתיד, ופתאום זה קורה.

מסע חקירה אישי – חופה חילונית אישית

זה מפחיד, ואני לא יודע מה קורה איתך. אני רוצה להגיד שזה מקפיץ לי זיכרון ישן. אשתי קנתה לי ספר “כשתצאו תגיעו למקומות נפלאים”. נעצרתי בנקודה שלא ידעתי מה לא עובד. יצאתי למסע של חקירה עצמית. זה נמשך עד יומי האחרון, לחיות חיים מלאים. יש רגשות, וזה לא רק “דונט ג’אסט ריד קנדי”. צריך להתחיל עם ה”למה” של סיימון סינק. אני גם לא צפיתי בטלוויזיה למעלה משנה. יש לי רשימה של 50 ספרים שקראתי. אחד מהספרים שהשפיע היה “מועדון ה-5 בבוקר”. אני לא קם כל יום בחמש בבוקר. אבל אהבתי מאוד את שגרת הבוקר. ג’ים רון מדבר על זה הרבה בפודקאסטים. אני ממליץ על כל התכנים שלו, ספציפית “The Power of Momentum”.

תנועה יוצרת מוטיבציה

חברים מקורס הנדל”ן המליצו לי עליו. בכל פעם שיש לי דעיכה, אני שומע את זה שוב. שמעתי את הסרטון 6-7 פעמים, 29 דקות. זה מחבר אותי לכשיוצאים למסע חקירה. זה אומר ש”Movement creates motivation”. תנועה מוסיפה מוטיבציה, לא ההפך. בבקרים הראש שלי מלא במחשבות. כשאני נועל נעלי ריצה או הולך לאופניים, אני מתחיל תנועה. אני שם לעצמי פודקאסט של ג’ים רון. המחשבות שלי אוטומטית נבחרות לטובה. זה כמו תזונה, דברים שכדאי להזין בהם את הגוף. אחרת הולכים לכיוונים שונים בחיים. לקחתי גם מיובל: שעה ראשונה בלי פלאפון. אני מקדיש שעה בשבוע להתבוננות פנימית.

התבוננות, חזון 

אני שואל מה חשוב לי ומה החזון שלי. המנטורים אומרים לשים מטרות, ואני שומע את זה בלופ. רק אחרי שלושה חודשים התיישבתי לשים מטרות. משם יש צמיחה וגדילה של ביטחון עצמי. שאלתי: “איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו?”. לפני זה הייתי נראה כמו כל אחד אחר. פותח עיניים לטלפון, והולך לישון איתו. הרוח מנשבת ולוקחת אותי לכל כיוון. פתאום אני שואל את עצמי מה חשוב לי באמת. זה משחרר איזשהו רוגע פנימי. אני משתדל לתעדף, זה לא תמיד מצליח. צריך לחזור לפרופורציות ולסדר עדיפויות.

בחירה, שליטה עצמית ועזיבת ההייטק

זה גרם לי להפסיק לצפות בטלוויזיה. הייתי מכור לשחמט, ומחקתי את האפליקציה. אני משחק עדיין עם אנשים, אבל בשליטה. הבעיה הייתה שלא הייתה לי שליטה עצמית. עכשיו, בבחירה, יש הרבה עומס, תשוקה ורצון. המשחק הוא לג’נגל בין מה שחשוב לי ליעד. עזבתי את ההייטק, שנתן לי ודאות כביכול. העבודה יכולה להיגמר בכל רגע נתון. לפני חודש פיטרו 100 אנשים בפלייד. רן שטרן מדבר על זה בספריו “להגשים” ו”להתעורר”. עשיתי את כל שיעורי הבית בסוף כל פרק. זה גרם לי להאמין בעצמי ולחיות חיים מלאים. שאלתי: איזה אבא ואיזה אדם אני רוצה להיות.

כוח מניע

זה נותן לי עוד מוטיבציה להצליח. גם כשאני לא מצליח, אני נושם עמוק. אני נזכר בחזון שמעל הכל. המטרה היא כמו אדמה שאתה רואה מלב ים. כל חתירה מקרבת אותך להגיע אליה. הבחירה מפחידה את הסביבה, כי היא לא מתוכנתת. כשאנחנו בוחרים, זה דורש אומץ ושינוי. כשאתה הולך במסלול, אין הפתעות. אנשים אומרים: תטייל, תעשה תואר. אני לא אומר שזה רע, כל אחד יודע מה טוב לו. אבל מגיעות נקודות שחייבים לבחור שינוי. זה קורה להייטקיסטים בגיל 45 פתאום. הם הולכים לגדל חסות בכרמיאל למשל.

הבחירה המפחידה וריקושטים

כשאתה בוחר, אתה מקבל ריקושטים מהסביבה. אתה אומר: אני לא רוצה לראות טלוויזיה. אני לא רוצה לצאת היום, זה נראה מוזר. אנשים מתחילים להתרחק ממך. אני אומר לעצמי: מה חשוב לי בחיים. יש לי מטרה כלכלית, אישית או רגשית. אני בוחר ללכת אל המטרה שלי. אני לא בוחר בגלל פיטורים, אלא בשבילי. 

גדול מהפחד

הם רואים אותך עושה את שגרת הבוקר שלך. רואים אותי מלווה את הילד לגן. אני בוחר לעשות זאת 95% מהזמן. אני לא עושה שיחות עבודה בשעות האלה. הבחירה לא לעבוד בהייטק הייתה אמיצה. העולם של ההתפתחות האישית עוזר מאוד. השגרה הקטנה עוזרת להתמודד.

ניהול משפחה וכושר

הכל מתרכז במילה אחת: אני בוחר. אני בוחר להקשיב ללב שלי. אני מזדהה איתך לגבי סדנת המהות. רציתי שייבחר בי המנחה, והוא לא בחר. שאלתי אותו למה, והוא ענה לי בכנות. “יש פה אנשים שבאו לדבר ואנשים שבאו לעבוד”. הוא ראה בעיניים שבאתי לעבוד קשה. לא תמיד צריך לדבר כדי לעבוד. הוא ראה שהייתי שם ושאני אסתדר. הרגשתי שבאתי לעבוד, ישבתי בבית ושיתפתי. בכיתי שם המון, הוא ראה את זה. הוא הרגיש שלא הייתי צריך את התשובה. אני חושב שזה יפה להציג שאנחנו עוברים תהליך. אני לא מנטור, אני לא מתיימר להיות כזה. אנחנו מדברים על הקהילה שלך שאתה מוביל. כל בחירה היא אפשרית, זה המסר.

תפקיד חיי והאומץ לבחור

רציתי להראות שאנשים מן השורה בוחרים. זה עניין של בחירה, לא צריך הכל או כלום. אני ממש מזדהה איתך לגמרי. הפחד קיים שם כל הזמן. הילדים הם הדוגמה האישית למה שאנחנו עושים. “אני לא רוצה להיות מונע מפחד”, זה חזק. משפט חזק אצל עופר: “ואשר יגור, יבוא”. אני מרגיש את זה כל כך נכון עכשיו. כשאני פועל מלחץ, אני לא בטוב. אני צריך לעצור, לנשום עמוק ולכתוב. יש מלא מה לעשות, ואני רודף הרבה. הדברים עולים כשאני פועל ממקום של בחירה. אני מחליט מה חשוב ומה סדר העדיפויות.

קהילה תומכת ופיתוח ידע

הריקושטים חזקים כשאני יוצא לדרך. יש מחירים חדשים שצריך לשלם. “מה, אתה הולך לישון בתשע?”. יש מחירים של זמינות נמוכה לחברים. אני צריך לג’נגל ולשפר תקשורת. חשוב להבין מה אני יכול ומה חשוב לי. אני מבין שבכל בחירה אני אומר “לא” למשהו. כשאני אומר “כן”, אני אומר “לא” למשהו אחר. עכשיו בחרתי להיות פה ולתת ערך לאחרים. הכל אפשרי, זו עניין של בחירה. גם מיליארדי דולרים לא יפתרו את הדאגות. החיים הם הרבה יותר מכסף, הם המסע. עזבתי את ההייטק, אבל אני לא אומר “לא” להייטק. אני אומר “לא” לפעול מהישרדות ומפחד. כולם רוצים לעשות מה שהם אוהבים.

מגע אנושי מול בדידות דיגיטלית

יש את פירמידת הצרכים של מאסלו (Maslow). הצרכים מתחילים מפיזיולוגיים עד הגשמה. בהגשמה, רוצים לתת ערך כמה שיותר. ג’ים רון שואל: איזה ערך אני מביא לשוק. ככה אנשים מצליחים ומגיעים ליעדים. ההגשמה העצמית היא המקום שבו אתה פורח. בכל שלב בחיים יש מחירים שמשלמים. השאלה היא אם אתה בוחר את המחירים האלה. או שמישהו אחר בחר אותם בשבילך. זה המשחק המבט, זו הנקודה. זה לא קל, מפחיד לבחור, נוח להדחיק. חייתי כך עשור, למדתי תואר שלא אהבתי. נהניתי מהאנשים בהייטק ומהתנאים. העבודה עצמה לא הייתה אותנטית עבורי. פחדתי לבחור, והייתי בהישרדות.

האתגר 

אני אומר: אין כמו משבר טוב כדי לצמוח. המשבר של אבא לא היה המוות עצמו. זה היה שהוא הפך להיות סיעודי. המוות היה הקלה אחרי שלוש וחצי שנים של סבל. הייתי צריך להתאפס אחרי כל ביקור. האבא שהכרתי היה אדם שמח. הוא הפך לדיכאוני, הוא לא היה רוצה זאת. אין בן אדם נקי, לא קיים דבר כזה. אפשר לנצל כל משבר לצמיחה. כשאתה ברכבת ואומר שאתה רוצה כושר. האם אתה עולה במדרגות הנעות או הרגילות. אתה בוחר לעלות במדרגות הרגילות שלך. זה מראה שהבחירה היא צעדים קטנים. אין לי שגרת בוקר מושלמת עכשיו. אני מתעלף ב-12 בלילה, אין לי שינה.

הדרך לאבהות 

הבן הקטן מעיר אותי בבוקר מוקדם. אבל הבחירה לקרוא לפני שמתחיל היום חשובה. יש לי שאלה עבור זוג חברים שלי. איך שומרים על כושר עם שני ילדים קטנים. יש להם ילד בן שנתיים ותינוק בן חודש. הטיפ הוא לפרגן הרבה ולא לפחד מהילדים. הילדים רואים את ההורים מתאמנים. אנחנו מתאמנים בסדר שבועי קבוע. הכול צריך להיות מתוכנן ביומן, טק-טק-טק. זה הופך להיות תפעול מאשר זרימה. לא לפחד לסדר את הלו”ז ולבחור. למדתי מעופר איך לנהל “Radical candor” (כנות קיצונית). אני על ארבע שעות שינה באופן קבוע. כשיונתן נולד נכנסתי לתפקיד חיי. אני לא מחפש את הקביעות, אלא את התפקיד.

ערך ואותנטיות מול קהל

זו ההשפעה האמיתית של הדרך. יובל למד מג’ים רון ולקח את זה הלאה. גם אם לא קיבלתי על זה כסף, זה בסדר. אם נתתי ערך לעולם, עשיתי את שלי. זה קשור להגשמה, צריך לקרוא את הספרות. אנחנו נפגשים בעיניים עם האנשים בקהילה. יש שיחה אותנטית אמיתית, בלי ציניות. זה יפה לראות איך דברים יפים קורים ונפתחים. בדור שלנו הכול דיגיטלי, בוואטסאפ ובטלפון. צריך מסע, סביבה תומכת, וקהילה חזקה.

שירות הקהילה

הידע היום הוא לא בעיה בכלל. אנחנו רוצים לנסות ולהעביר את זה הלאה. צריך לצאת מהבית ולעשות דברים נפלאים. הבדידות היא אחת המחלות הנוראיות של המאה. צריך להיזהר מזה מאוד בחיים שלנו. רציתי לשאול אותך על מעגל הגברים החדש. רציתי להירשם למעגל גברים בתל אביב. היום יש הרבה על כתפי הגבר המודרני. פעם הלכו לעבודה וחזרו בסוף השבוע. היום נוצרה עבודה היברידית, ושנינו מפרנסים. הגבר רוצה חופשה, ורוצה גם עצמאות. יש הרגשה שאתה תופס הכול, אבל לא כלום. בת הזוג לא תמיד חושבת כמו המוח הגברי. מבחינה אבולוציונית, המוח שלנו מתוכנת. המוח של 2025 עדיין חושב כמו ניאנדרטל.

בטחון עצמי ועמידה מול מצלמה

אני ממליץ בחום על מעגל גברים לכולם. זה כיף לדעת שכולנו באותו DNA. כולם חושבים ומפחדים מאותו הדבר. כולם רוצים לבחור את אותו הדבר. אני מקווה שהשיחה הזאת תיתן אומץ לבחור. זה נוגע גם באנשים שנוסעים באוטובוס. יש לי שני ילדים, אני משלם חשבונות. אני נוסע ברכבת ובוחר לקרוא ספר. פעם הילד שלי אמר לי: “אבא, עזוב טלפון”. זה היה משבר קטן שהוביל לבחירה. הייתי בגינה, הייתי טרוד בטלפון. הילד שלי ראה את זה ואמר לי זאת. משבר קטן יכול להוביל לשינוי גדול.

ערך ואותנטיות מול קהל

הבחירה שלי בגינה הייתה להשתולל איתו. נראיתי מוזר בעיני ההורים האחרים. אני מציג את המטרות שלי בבוקר ובלילה. אחת המטרות השנתיות: קורס התפתחות אישי. רוצה לשאול אותך: איזו שיחה נגעה בך. לא תמיד יש תשובות, זה בסדר. זה עלה לי כשהתחלתי לדעת להצטלם. עשיתי ייעוץ אינסטגרם מקסים, וזה היה נהדר. הגעתי לעמוד מול המצלמה ולדבר. יובל הוא קוסם של וידאו, וקוסם של אנשים. שאלתי אותו מי יצלם, והוא אמר: “תצלם לבד”. הוא הציע לי תוכנית ליווי: להיות מעניין בווידאו. אמרתי: “יאללה, אם אתה אומר, אני נרשם”.

ואם אתם זוג בדרך לחופה ומחפשים טקסט מנחה חופה לטקס נישואין אלטרנטיבי. השאירו פרטים באתר וקבלו ממני מדריך מסודר. שיעזור לכם להתחיל לעצב טקס חופשי, אנושי ומרגש.

הפרק תומלל בידי כלי AI וייתכנו טעויות